הדס

יש ד' דברים עיקריים:
א. שילושו
ב. לחותו
ג. שלמותו
ד. שיעורו

שילושו:

ההדס צריך להיות משולש והיינו שבכל שורת עלים יהיו שלושה בגובה שווה, כל ז' ימים.
ויש בזה כמה דרגות: המהודר ביותר שיראה מקום יציאת שלושת העלים באותו גובה בדיוק. אמנם אף אם אין מקום תחילת העלים שווה בדיוק, אבל עדיין יציאתם באותו גובה, דלא נגמר מקום יציאת עלה אחד עד שהתחיל כבר מקום יציאת השני וכן השני עם השלישי והשלישי עם הראשון דהיינו כל שיש קו הנפגש בכל הג' שורשים (חוט המקיף) ומובא בשם החזו"א שזהו מהודר לכתחילה (ולא שצריך כך אלא שזה ודאי משולש). וכך נתפשט המנהג. ויש האומרים שאף כל מקום בליטת שורש יציאת העלה בענף בכלל זה שאם מקבילים באיזה מקום כל הג' עלים חשיב משולש בהידור. הגר"ע אויערבאך: יש מקום להדר שיהא מקביל במקום החיבור לענף, ולא במקום בליטת שורש העלה לפני יציאת העלה. ויש שהביאו שאף כל מקום עוקצו של העלים, אם מקבילים במקצתם זל"ז חשיב שילוש (והיינו שכל המקום בקצה העלה בעוקצו ועד גמר חיבורו לאילן הכל מהני כשמקביל במקום אחד) ובשם מ' הגרש"ז אויערבאך שמעתי דבאין לו רק אלו יכול לקחתם. אך יש שסברו שכל שהם בשורה אחת באופן שנראה שהיה מתחילה כפרח אחד אף שאין גובהם שוה חשיב שילוש. בשם הגר"ש ואזנר.
וההידור הוא שיהיה כל ההדס משולש והשילוש יהא חופה ומכסה את כל העץ. אמנם בהדסים שהעלים פתוחים לצדדים שאין מכסים העץ הוי כשר ויש מחמירים. הגר"ע אויערבאך: יש מקום להדר ליקח הדסים שהעלים חופים את העץ. וכן אם מרוחקים הקנים זמ"ז שאין עלי ההדס מגיעים עד השורה שמעליה אם ברוב ההדס מגיעים העלים לשורה שמעליהם כשר. ואם רק מכוסה רוב ההדס מח'. משולש בשיעור ג' טפחים אף שאין כולו משולש כשר ומובחר אף לכתחילה, ורבים נוקטים דהוי לכתחילה אף ביש באמצעו הפסק של עלים שאינם משולשים, וגם אם השילוש מפוזר כשר. הגר"ע אויערבאך: יש הידור לחוש שלא יהא כלל צירוף בשילוש אלא יהא ג' טפחים רצופים. לכתחילה יהא כולו משולש ומשולש ברוב השיעור כשר. גם אם השילוש אינו במקום אחד אלא מפוזר אם רוב ההדס משולש. והענף מעל העלים (עד הקן הבא) מצטרפים לשיעור.

רוב ההדס למ"ב היינו רוב השיעור ולשו"ע הרב רוב הקנים שבשיעור ג' טפחים והחזו"א עמד בספק.
משולש רוב ג' טפחים מפוזרים והם מיעוט ההדס הפמ"ג מסתפק והביכור"י מכשיר, ויש להחמיר. (חזו"א, הגרי"ש והגרש"ו). אמנם אם יש רוב כשר למעלה (שאפשר לחותכו ויהיה כשר) שפיר דמי.

נשרו עלים אם היו מעיקרא ד' עלים או יותר בכל שורה ונשארו ב' ברובו פסול ואם היו ג' ונשר אחד ברוב ההדס יש להקל בשעת הדחק, ואם מעיקרא היה רק רוב שיעור של ההדס משולש, ומרוב זה נשר בכל שורה אחד ויש עכשיו רק ב' בכל שורה מהרוב שהיה משולש צ"ע ואפשר להקל אם אין אחר בעיר.
אם יוצאים ענפים בתוך השורה בין העלים יש לחותכם. ולכתחילה ראוי לחתוך גם הענפים שבין השורות, (והחזו"א פליג).

לחותו:

יבש שהלבינו פניו אם ג' עלים שבראשו יבשים פסול, אף ששאר ההדס כולו לח אך יכול להסירם אם העלים שתחתיו לחים ונשאר שיעור שילוש הנצרך, ואם ג' עלים שבראשו לחים כשר, ואם ג' אלו כמושים ביום הראשון יש
להחמיר. אם העלים נוטים ונופלים כלפי מטה יש מקום להחמיר, ומ"מ כדי שיטול ההדס דרך גידולו יאגדם שיהיו העלים כלפי מעלה, חזו"א. הגר"ע אויערבאך: עלים מעופשים אינו הדר ואינו ראוי.

שלמותו:

נקטם ראש ההדס (הענף) ויש עלים המכסים את הקטימה כשר וטוב להחמיר. אין עלים בראשו והקטימה נראית פסול. אין העלים שלמים, אם רוב העלה קיים נחשב שיש עלה אך ודאי שמהודר שיהא שלם, אם רובו חתוך חשיב כמו שאין כאן עלה, גם בנחתכו ראשי העלים שבראשו כשר.

שיעורו:

לכתחילה ג' טפחים. לחזו"א 29-30 ס"מ ולגר"ח נאה 24-25 ס"מ, והיינו בענף (לא כולל העלים) מתחילת יציאת העלים. י"א שהגבעול הרך שבראש ההדס לא בכלל השיעור ולא נקטו כן. אין שיעור לגודל העלים. ויש כתבו שאין ראוי ליקח עלים גדולים ובשם הבה"ג שלא יהיו יותר מב' ציפורני אגודל.