פרק א הישוב היהודי במרוקו מקדמת דנא יהדות מרוקו – ראשית התהוותה קהילת יהדות מרוקו, הינה אחת הקהילות הקדומות ביותר בין הקהילות שבתפוצות ישראל, בכל מקומות מושבותיהם.בידי יהודי מרוקו מסורת עתיקה, המעידה על קיומה של קהילה יהודית ברציפות זה למעלה מאלפיים שנה, עוד מתקופת בית שני. וכבר לפני כמאה שנה
ערבה יש בה ד' דברים עיקריים: א. מהותה ב. לחותה ג. שלמותה ד. שיעורה מהותה: שקנה שלה יהיה אדום ואם בעץ שגדלה בדי הערבה אדומים אף אם בבד זה הקנה ירוק כשר. פיה יהא חלק דהיינו שבשוליה לא יהיו פגימות (כבסכין). ובפגימות קטנות כשר ואם רק בעלים הגדולים הפגימות גדולות,
הדס יש ד' דברים עיקריים:א. שילושוב. לחותוג. שלמותוד. שיעורו שילושו: ההדס צריך להיות משולש והיינו שבכל שורת עלים יהיו שלושה בגובה שווה, כל ז' ימים.ויש בזה כמה דרגות: המהודר ביותר שיראה מקום יציאת שלושת העלים באותו גובה בדיוק. אמנם אף אם אין מקום תחילת העלים שווה בדיוק, אבל עדיין יציאתם
לולב יש בו ה' דברים עיקריים: א. סגירתו ב. לחותו ג. שלמותו ד. ישרותו ה. שיעורו סגירתו: סגירתו בעלים לשדרה, ובעלים עצמם: ברובם, ובעלה האמצעי. המובחר הוא שיהיו עליו שוכבים זה על זה, הגר"ע אויערבאך: ואם פתוחים מעט אך כשמניח הלולב שוכבים זע"ז הוי בכלל מובחר. נפרדו עליו היינו
אתרוג יש ו' דברים עיקריים: א. צורתו ב. שלמותו ג. צבעו ד. נקיותו ה. לחותו ו. שיעורו צורתו: עגול ככדור – פסול ככדור ובראשו מתחדד אפי' ע"י פיטם – כשר. הגר"ע אויערבאך: בפיטם לבד עדיין הוי ככדור וצריך שיהא שיפוע לקראת הפיטם או שהפיטם יראה כהמשך האתרוג ובצבע האתרוג. כקדירה
גדולי ישראל בדורות עברו, היו מהדרים לברך בדווקא על אתרוגי מרוקו, עקב יחוסם המפואר וגידולם הנאה. וכך גם כיום יש ל"בענעדיקט אתרוגים" את הזכות להביא אתרוגים אלו לרבים מגדולי ישראל מכל החוגים המהדרים לקיים בהם את מצות ארבעת המינים, ועמם יחד, ציבור המדקדקים בהלכה ומהדרים במצוות. אתם מוזמנים להתרשם על
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות
